האירועים האחרונים בישראל בפרט ובמזרח התיכון כולו, העלו את הסבירות ואת ההבנה המצערת שהעורף במדינתנו – כלומר אנחנו האזרחים, לא מוכנים למתקפות נרחבות או חלילה מלחמה כוללת עם שכנינו הסוררים מצפון ומדרום. אם כך מדוע תמ”א 38 שהיא תוכנית לחיזוק ומיגון בניינים ישנים, לא מקבלת דחיפה מן המדינה וחמור מכך מדוע ישנם קולות לביטולה עד שנת 2022?
איכות חיים – רווח כספי – ביטחון אישי?
תמ”א 38: תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה, זה ייעודה המקורי של התוכנית המורכבת בעצם מאוסף של תקנות. אל תוכנית זו נוסף גם הנדבך הביטחוני והרצון להוסיף ממ”דים בבניינים מועדים אלו. החטא הקדמון של הממשלה שאישרה את קידום התוכנית בשנת 2008 הייתה ההחלטה להפריט את הבנייה ולתמרץ קבלנים פרטיים בהוספת קומות ומכירת דירות חדשות בהתאם לאישורים מוניציפליים.
במהלך השנים וכתוצאה “מכוח השוק” ועליית מחירי הדיור, ניתן היה להבחין וכמובן גם כיום, בריבוי פרוייקטי תמ”א 38 דווקא באזורים שאינם מועדים לפגיעה הן מרעידות אדמה ולא מן המצב הביטחוני בין חדרה לגדרה שם היכולת למכור את הדירות החדשות בקומות הנוספות שנבנות היא גבוהה.
לגור בפצצה מתקתקת
סבב הלחימה האחרון מול הארגונים ברצועת עזה קיבל את השם “חגורה שחורה” ובעצם נפתח עם חיסולו של בהא אל עטא – מפקד בג’האד האיסלאמי (12/11/2019). עם היוודע החיסול הגיעה התגובה המשמעותית של הג’האד, זו כללה ירי טילים ארוכי טווח לאזור גוש דן והמרכז. למרות יעילותה הכמעט מלאה של מערכת כיפת ברזל, ההנחיה היא כמובן להיכנס למרחבים מוגנים ולממ”ד. בשלושת הימים שלאחר מכן נורו עוד מאות רקטות ופצמ”רים על אזור הדרום ועוטף עזה והתושבים באזורים אלו הונחו להישאר בבתים ולרוץ לממ”ד בזמן אזעקה.
למרות חשיבותם האסטרטגית, בישראל קיימים לא מעט מבנים ישנים חסרי ממ”דים. למעשה כ- 2.5 מיליון איש מגוש דן ודרומה חיים ללא מרחב מוגן דירתי – ממ”ד.
הפתרון נמצא בכנסת
איך יוצרים איזון בין הדרישה והזכות של מרבית אזרחי ישראל לחיות בביטחון וכמובן החובה של המדינה לספק זאת לבין הזכות הלגיטימית של בעלי עסקים – יזמים וקבלנים להרוויח כסף על עבודה שביצעו? האם על המדינה לחזור לימיה הסוציאליסטים ולתפקד כחברת בניה? כנראה שלא. שינוי המגמה וביצוע פרויקטי תמ”א 38 מסוג חיזוק תיעשה באמצעות תמריצים שינתנו לקבלנים הבונים באזורי סיכון ועדיפות לאומית. תמ”א חיזוק (38/1) בשונה מפינוי בינוי, איננה מצריכה שינויים מאסיביים בתב”ע של הבניינים בהם היא מבוצעת.
במידה ואכן החלטה כזו תתקבל, היא תשפיע גם על קצב הבנייה במרכז, על איכות הביצוע ותוציא משוק ביצוע תמ”א 38 בעלי עסקים רבים כמו יזמים, קבלנים, עו”ד, חברות מייצגות ושאר גופים לא מקצועיים הנמצאים כיום בשוק.
חברות מקצועיות, רציניות וותיקות יוכלו להמשיך לבצע ביעילות פרוייקטים מורכבים ויקרים במרכז הארץ וכמובן לנהל פרוייקטים גדולים ורחבי היקף בפריפריה. התוצאה – כולם מרוויחים!
מדוע גוברות הקריאות לבטל את תמ”א 38?
נראה כי חוסר הרצון “להפשיל שרוולים” ולרדת לעומקה של בעיה נוסף לרצון לקביעת כותרות ושינויים לטווח הקצר (כדי לקבוע עוד כותרות וסדר יום) מניע את קובעי המדיניות ואלו הגיעו להחלטה שתמ”א 38 לא מיצתה את ייעודה ויש לבטלה. במקום להודות בטעות ובחוסר תשומת הלב לחוליים שישנם בתוכנית המקורית ומשם לתקן – הרצון הוא לבטל ולקבוע תוכנית חדשה שלא בהכרח תהיה טובה יותר.
תמא 38/2 הלא היא תוכנית פינוי בינוי תופסת תאוצה ומועדפת על ראשי ערים ורשויות כיוון שהיא מאלצת את כל גורמי התכנון להתחשב בסביבת הבניין המשופץ, תשתיות, דרכי גישה ועוד. אין ספק שהדבר נכון לביצוע אבל כרגע ובגלל המצב הביטחוני המתוח בצפון ובדרום – תמ”א 38/1 – חיזוק צריכה לקבל עידוד ולא הכרזות על ביטולה.
